שלמה תחבורה (2007) בע"מ ואח' נ' דיין ואח'

פסק דין

בפני תביעה ע"ס 37,884 ₪ ותביעה שכנגד ע"ס 5,810 ₪, שתיהן בסדר דין מהיר ושתיהן בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבים המעורבים בתאונת דרכים מיום 12.1.11.

ביום 19.6.13 נערכה בפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים. בתום הישיבה הוחלט על הגשה מהירה של סיכומים בכתב, ושני הצדדים הגישו סיכומיהם עפ"י ההחלטה.

התובעת בתביעה העיקרית

מדובר למעשה בתביעה של בעלת הרכב הניזוק בתאונה, התובעת פיצוי, כבעלת הרכב הניזוק, על כל נזקי הרכוש שנגרמו לרכב ולה בתאונה.

התובעת בתביעה שכנגד (הנתבעת 2)

מדובר בתביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון.

הרכבים המעורבים בתאונה

בתאונה מעורבים 2 רכבים:

רכב התובעת – רכב פרטי מתוצרת מיצובישי (להלן – "הפרטית").

רכב הנתבעים – רכב מסחרי מתוצרת שברולט (להלן – "המסחרית").

מקום התרחשות התאונה: צומת לא מרומזר בכביש מס' 44.

אין חולק כי התאונה נגרמה במהלך ביצוע פניית פרסה ע"י המסחרית בצומת, כאשר הפינה הימנית-קדמית של המסחרית פוגעת בפינה השמאלית-קדמית של הפרטית. אין גם חולק כי, עובר לתאונה, נסעה הפרטית במסלול הנסיעה הנגדי בכביש ממנו באה המסחרית (ממנו ביצעה את פניית הפרסה). המחלוקת היא בשאלה העיקרית, האם, כגרסת התובעת, סיבת התאונה היא ביצוע פרסה באופן לא זהיר ע"י נהג המסחרית, או האם, כגרסת הנתבעים, סיבת התאונה היא נסיעה לא זהירה של נהג הפרטית אל תוך הצומת שבו אירעה התאונה.

המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת. שיעורי הנזקים הנתבעים מוחזקים אפוא להיות בלתי שנויים במחלוקת.

הראיות שהציגו הצדדים

הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים.

תמונות בצבע של נזקי שני הרכבים.

שני דוחות (מטעם כל אחד משני הצדדים) של בוחני תנועה (בוחני התנועה לא נחקרו ולא העידו בפניי).

תרשימים ידניים של זירת התאונה מטעם שני הצדדים.

תמונות בצבע של הכביש והצומת שבהם אירעה התאונה.